מוטיבציה והלך רוח לירידה במשקל: מה בעצם מעביר אותך
הסיבה הנפוצה ביותר לניסיונות הרזיה נכשלים היא לא גישה למידע. רוב האנשים יודעים מה הם צריכים לעשות. נקודת הכישלון היא מוטיבציה - ספציפית, שמירה עליה בחיים אחרי השבועיים-שלושה הראשונים כשההתלהבות הראשונית דועכת והתוצאות עדיין לא דרמטיות. זו הבעיה האמיתית שרוב העצות לירידה במשקל בקושי מטפלות.
מאמץ לפני טקטיקה
הדבר הכי שימושי שמצאתי הוא לקבל מראש שהמאמץ יהיה אמיתי. לא יוצא דופן - מאמץ בר קיימא הוא מתון בהגדרה - אבל עקבי ומתמשך. כישלון החשיבה שמסיים את רוב ניסיונות הירידה במשקל מוקדם הוא מצפה לתוצאות לפני השלמת המאמץ. ירידה במשקל היא אינדיקטור לפיגור. המאמץ קורה ראשון; התוצאות מגיעות, לעתים קרובות לאחר שבועות.
הדמיה ספציפית של המטרה - לא רק "להיות רזה יותר" אלא הקשר ספציפי, פעילות ספציפית, תחושה ספציפית - נותנת למאמץ כיוון שמונע ממנו להרגיש מופשט. כתיבת המטרה ב-a יומן כושר וחזרה אליו בימי מוטיבציה נמוכה מייצרת מאמץ מתמשך יותר מאשר הסתמכות על כוונה זכורה.
התמקדות כתרגול פעיל
הישארות ממוקדת במטרה להרזיה לאורך חודשים אינה תכונת אופי פסיבית. זה תרגול תחזוקה פעיל. הטכניקות שעובדות: לספר לאנשים בחייך על המטרה (מחויבות חברתית מגדילה את המעקב), לבדוק את ההתקדמות שלך מדי שבוע ולא יומי (תנודות יומיות מעוררות חוסר מוראליות; מגמות שבועיות אינפורמטיביות), וקיום תוכנית תגובה ספציפית למצבים שהיסטוריים משפילים אותך.
ההקשרים הספציפיים לירידה מהפסים הם אישיים - עבור אנשים מסוימים זה לחץ בעבודה, עבור אחרים זה אכילה חברתית, עבור אחרים זה טלוויזיה בשעות הלילה המאוחרות. הכרת הדפוס הספציפי שלך וקבלת תגובה מוכנה ("כשזה יקרה, אני אעשה זאת במקום") עובדת הרבה יותר מאשר החלטה להתנגד לה בכוח רצון ברגע.
תרגיל שלא מרגיש כמו עבודה
המחקר מראה בעקביות שההקפדה על פעילות גופנית היא הגבוהה ביותר עבור פעילויות שאנשים נהנים באמת, ללא קשר ליעילות הקלורית. מי שאוהב טיולים ועושה את זה מדי שבוע שורף יותר קלוריות מדי שנה מאשר מישהו שמצטרף לחדר כושר בינואר ועוצר עד מרץ. מצא את מה שאתה באמת נהנה ממנו, בין אם זה הליכה, ריקוד, רכיבה על אופניים, ספורט פנאי או עבודה בגינה - ותנו לזה לספור. א גשש כושר שמזהה תנועה שאינה בחדר כושר עוזרת להבהיר שפעילויות אלו נחשבות כפעילות גופנית אמיתית.
משחק פעיל עם ילדים, יציאה לטיולים עם חבר, טיול אופניים בסופי שבוע - אף אחד מאלה לא מרגיש כמו "התרגיל" שאנשים חוששים ממנו. כולם תורמים באופן משמעותי לתנועה היומית הכוללת ולהוצאה הקלורית. אי אפשר להפריז בתועלת הפסיכולוגית של מסגור כושר כמשהו מהנה ולא כעונש.
תפקיד הקהילה והאחריות
אנשים שחולקים את המטרות שלהם עם חברים ובני משפחה תומכים מצליחים בשיעורים גבוהים יותר מאשר אנשים שרודפים אחרי הרזיה באופן פרטי. האחריות אינה עוסקת בשיפוט חיצוני - היא עוסקת בחיזוק החברתי של אנשים שעושים איתך צ'ק-אין, מעודדים וחוגגים התקדמות. בסיסי אפליקציית מעקב אחר משקל משותף עם שותף או חבר מוסיף שכבת אחריות זו מבלי לדרוש הרשמה רשמית לקבוצה.
על מה הייתי מדלג
הייתי מדלגת על ההתייחסות למוטיבציה כמשהו שיש לך או שאין לך. זה משאב מתחדש שדורש תחזוקה. מוטיבציה נמוכה ביום נתון לא אומר שהמטרה אינה ניתנת להשגה - זה אומר שהיום צריך גרסה קטנה וקלה יותר של ההרגל. הליכה של עשר דקות במקום אימון של שלושים דקות. מנה קטנה יותר מהאוכל הנכון במקום הארוחה המושלמת. התקדמות אינה דורשת שלמות; זה דורש לא להפסיק.
מוכנים לחנות? השווה בריאות ואיכות חיים ברחבי חנויות → 📚 או לגלוש תוכניות בריאות ואיכות חיים במוצרים דיגיטליים →
