משא ומתן על שכר בוגר חדש: החלק שאף אחד לא אימן אותך בו
המשא ומתן הגרוע ביותר שעשיתי אי פעם היה משא ומתן השכר הראשון שלי, שלמעשה לא עשיתי אותו. קיבלתי הצעה, הרגשתי גל של הקלה שמישהו רוצה אותי, ואמרתי כן מיד. המספר היה בסדר. אבל חילקתי כל הזדמנות לדחוף את זה, ומאז למדתי שרוב המעסיקים מרחיבים הצעות ראשוניות עם קצת חדר מובנה בדיוק בגלל שהם מצפים לפחות לשיחה קצרה.
מציאות המינוף לבוגרים חדשים
נקודת המוצא הכנה: כבוגר חדש ללא ניסיון עבודה משמעותי, המינוף שלך במשא ומתן על שכר מוגבל בהשוואה למישהו עם רקורד מוכח. העצה ש"אתה תמיד יכול לנהל משא ומתן" נכונה מבחינה טכנית אבל היא לא נכונה באותה מידה לכולם. מה שאתה יכול בדרך כלל לנהל משא ומתן בתור בוגר חדש הוא צר יותר במונחים מוחלטים - אבל זה עדיין יותר ממה שרוב הבוגרים החדשים מנסים.
משתני המשא ומתן העיקריים לבוגרים חדשים: משכורת התחלתית (לעתים קרובות בטווח של $3,000 עד $8,000 מההצעה הראשונית), בונוס חתימה אם רלוונטי, והחבילה סביב השכר (גמישות מועד התחלה, סידורי עבודה מרחוק, תקציב פיתוח מקצועי). הטבות קבועות בדרך כלל על ידי מדיניות משאבי אנוש ואינן ניתנות למשא ומתן ברמת הפרט עבור תפקידי כניסה, אבל כדאי לאשר זאת במקום להניח.
המינוף שלך נובע מדבר אחד ספציפי: המעסיק כבר החליט שהוא רוצה אותך. עד שהם הרחיבו הצעה, הם השקיעו זמן בתהליך המיון וזיהו אותך כמועמד המועדף עליהם. להתחיל מחדש זה יקר. זה לא נותן לך מינוף בלתי מוגבל, אבל זה אומר שהשיחה היא בסיכון נמוך בהרבה ממה שהיא מרגישה - הם לא מתכוונים לבטל הצעה כי שאלת שאלה סבירה לגבי טווח השכר.
המחקר שגורם לשיחה לעבוד
להיכנס למשא ומתן על שכר מבלי לדעת מה תעריף השוק לתפקיד זה כמו לנסות לקנות מכונית מבלי לדעת במה המכונית הזו נמכרת בדרך כלל. א מדריך למשא ומתן על שכר עוזר לך להבין את התהליך, אבל מה שחשוב בפועל הוא מספרים ספציפיים עדכניים.
מקורות שכדאי לבדוק: מדריך הלשכה לסטטיסטיקה של עבודה בעבודה יש נתוני שכר התחלתיים לפי תחום. למדורי השכר של Glassdoor ול-LinkedIn יש נתונים מדווחים עצמיים שמוטים לכיוון אנשים בערים ובמגזרים ספציפיים, אך מספקים טווחים שימושיים. לשאול חברים לכיתה או בוגרים טריים בתפקידים דומים מה הם קיבלו זה לא נוח אבל מייצר את המידע הכי ישיר להשוואה.
מטרת המחקר הזה היא לא למצוא את המספר הגבוה ביותר האפשרי ולדרוש אותו. המטרה היא לדעת איך נראה "סביר" כך שהמונה שלך, אם תעשה כזה, יהיה ספציפי ומוצדק ולא בקשה אקראית. "בהתבסס על נתוני השוק של התפקיד הזה בתחום הזה, קיוויתי ל-X" היא שיחה שונה מ"תהיתי אם יש גמישות". הראשון הוא משא ומתן; השני הוא משאלה.
תזמון נכון של השיחה
שיחת השכר צריכה להתקיים לאחר הארכת הצעה, לא לפני. דיון בדרישות השכר שלך מוקדם מדי בתהליך - לפני שהם החליטו שהם רוצים אותך - מחליש את עמדתך מכיוון שעדיין לא ביססת את הערך שלך. ברגע שהצעה על השולחן, הדינמיקה שונה: הם כבר קיבלו החלטה, ועכשיו אתה מכייל את התנאים.
הרצף המעשי: קבלו את ההצעה, הודו להם עליה ושאלו אם יש לכם כמה ימים לעיין בה לפני שתגיבו. זה נורמלי וצפוי. נצל את הזמן הזה כדי לעשות את מחקר השוק, להעריך את החבילה המלאה כולל הטבות, ולהחליט מה אתה בעצם רוצה לבקש. ואז תחזור עם מונה ספציפי, אסיר תודה וישיר: "אני מאוד נרגש מההזדמנות הזו ואשמח להצטרף לצוות. בהתבסס על המחקר שעשיתי על תפקידים דומים, קיוויתי שנוכל להגיע ל-X. האם יש שם גמישות?"
על מה הייתי מדלג
הייתי מדלגת על מיקוד השיחה במה שאתה צריך ולא במה שאתה מביא. "אני צריך לפחות X כדי לכסות את ההוצאות שלי" הוא טיעון הרבה יותר חלש מאשר "בהתבסס על שיעור השוק לתפקיד הזה והכישורים הספציפיים שאני מביא". משא ומתן על שכר הוא שיחות עסקיות על שווי שוק, לא שיחות פיננסיות אישיות - ושמירה על המסגרת בצד השוק מניבה תוצאות טובות יותר.
אני גם אוותר על משא ומתן על כל משתנה אפשרי בו זמנית אם דחיית השכר לא תצליח. אם שכר הבסיס באמת לא ניתן למשא ומתן (מה שנכון לפעמים לתפקידים ברמת התחלה עם דרגות שכר קבועות), השאלה אם יש גמישות בבונוס החתימה, תקציב הפיתוח המקצועי או תאריך ההתחלה הופך את השיחה ממבוי סתום לפרודוקטיבי. לא כל משתנה מתכוונן, אבל בדרך כלל לפחות אחד כן.
השורה התחתונה: משא ומתן על שכר בוגר חדש אפשרי, מתאים וצפוי ברוב ההקשרים. המחסום הרגשי - החשש שהבקשה תעלה לך את ההצעה - הוא אמיתי אבל כמעט תמיד שגוי. ביצוע המחקר, ביצוע שאלה ספציפית והגיונית ומסגור אותו בצורה מקצועית מכניס אותך לקבוצה שכמעט כל מעסיק מכבד, ללא קשר לשאלה אם הוא יכול לפגוש את המספר שלך.
מוכנים לחנות? השווה עסקים מקוונים ברחבי חנויות → 📚 או לגלוש קורסים ותוכנות במוצרים דיגיטליים →
