הישאר במרחב הראש הנכון כאשר העסק המקוון שלך נתקע
התקופה הגרועה ביותר שהייתה לי בבניית עסק מקוון לא הייתה כשל טכני או השקת מוצר גרועה. זה היה פרק של כארבעה חודשים שבו הכל עבד כשורה ושום דבר לא צמח. עשיתי את כל הדברים הנכונים ולא ראיתי תוצאות. סוג זה של דוכן בלתי נראה קשה יותר לניווט מאשר בעיה ברורה.
איך באמת נראה כישלון במרחב הזה
רוב האנשים מדמיינים כישלון כקריסה דרמטית - המוצר שאף אחד לא קונה, האתר שנענש. אלה אמיתיים, אבל הם לא מצב הכשל הנפוץ ביותר. הנפוץ יותר הוא ויתור בזמן הפיגור בין מאמץ לראיית תוצאות. לעסק מקוון יש לולאות משוב ארוכות. ייתכן שהדבר שאתה מפרסם היום לא יציג תנועה אורגנית משמעותית במשך שלושה עד שישה חודשים. אם אתה משתמש בהיעדר תנועה כדי למדוד אם אתה מצליח, תצא לפני שהאות יגיע.
התחלתי לנהל יומן נפרד של מדדי פלט - מאמרים שפורסמו, קישורים שנבנו, מיילים שנשלחו - במקום לעקוב רק אחר מדדי תוצאה כמו תנועה והכנסות. יומן הפלט מראה שאתה בעצם עושה משהו גם כשלוח התוצאות שקט. המשמרת הזאת נשמעת קטנה אבל היא שינתה את הרגשתי לגבי שבועות איטיים באופן משמעותי.
התייחסות לכשלים כנתוני אבחון
מסע פרסום שלא המיר המרה אינו כתב אישום כלפיך כמשווק. זו נקודת נתונים. משהו בשרשרת לא עבד - אולי משחק הקהל היה כבוי, אולי ההצעה לא הייתה ברורה, אולי התזמון היה שגוי. ריצה על רשימת הבדיקה הזו אחרי כישלון מרגישה טוב יותר מאשר לספוג אותה כהוכחה ברמת הזהות לכך שזה לא עובד.
התחלתי לשמור על פשוט מחברת - פיזי, לא דיגיטלי - לנתיחה שלאחר המוות אחרי כל דבר שלא הלך כמצופה. לכתוב את מה שהנחתי שיקרה לעומת מה שקרה בפועל הוא אחד מכלי החשיבה היותר טובים שמצאתי. זה ממיר את התסכול למשהו בר-פעולה, מה שמקל על החזרה לעבודה.
תפקיד הסביבה הפיזית שלך
זה נשמע לא קשור להלך הרוח, אבל זה לא: עבודה מתוך הגדרה פיזית גרועה מורכבת כל קטע קשה. א כיסא שולחן שכואב לך בגב אחרי שעתיים, מוניטור בגובה לא נכון, חלל עבודה שמרגיש כאוטי - כל אלה מוסיפים חיכוך לעבודה הקוגניטיבית הקשה ממילא של בניית משהו מאפס.
כשסוף סוף השקעתי בעצמי מעמד צג מתכוונן ופינה את העומס מהשולחן שלי, ההשפעה על מצב הרוח שלי במהלך שעות העבודה הייתה מורגשת. לא בגלל שהציוד היה קסם, אלא בגלל שהחלל התחיל לאותת "זהו חלל עבודה אמיתי שבו מתרחשת עבודה אמיתית" ולא "זו שולחן שבו אני מקווה שמשהו בסופו של דבר ילחץ".
על מה הייתי מדלגת
הייתי מדלג על כל תוכן לעזרה עצמית או חשיבה הממוקדת במיוחד למשווקים מקוונים. הרבה ממנו מוכרים טכניקות מסגור מחדש כתחליף לפתרון הבעיה בפועל. אם המוצר שלך חלש או אסטרטגיית התנועה שלך לא עובדת, דיבור עצמי טוב יותר לא פותר את זה - אבחון ואיטרציה כן.
אני גם אוותר על לבודד את עצמך עם הבעיה. הדבר הכי שימושי שעשיתי בתקופות עצומות זה לדבר עם אדם אחד או שניים שנמצאים במצבים דומים. לא לצורך אימות, אלא בגלל שלשמוע איך מישהו אחר חושב על אתגר דומה, עולה לעתים קרובות זווית שלא שקלת. רוב הקהילות העסקיות המקוונות מלאות ברעש, אבל למצוא שניים או שלושה אנשים שאתה סומך על כושר השיפוט שלהם זה באמת שווה את המאמץ.
המטרה היא לא להרגיש טוב עם העסק. זה להמשיך לעבוד על העסק בצורה חכמה עד שהתוצאות יגיעו. אלה דברים שונים, והשמירה עליהם בנפרד מקלה על שניהם.
מוכנים לחנות? השווה עסקים מקוונים ברחבי חנויות → 📚 או לגלוש קורסים ותוכנות במוצרים דיגיטליים →
