שמירה על מוטיבציה בחיים מעבר למתחילים
כל פעילות שהילדים שלי ניסו מתחילה באותה צורה: התלהבות אמיתית, הרבה שיחות על זה בארוחת הערב, בקשות לסרטוני YouTube קשורים. בשבוע השישי, זה בדרך כלל נמוג. שבוע שישי עד עשר הוא הגילוי - הפעילות מרוויחה את מקומה בשגרה או שהיא מתחילה את המגלשה השקטה שלה לעבר בית הקברות של הציוד. השתפרתי בתמיכה במעבר בין שני השלבים האלה.
מדוע ההתלהבות דועכת בנקודה הספציפית הזו
השיא הראשוני של כל פעילות חדשה נובע מחידוש ונגישות. הכל חדש, הכישורים הבסיסיים מגיעים מהר, ההתקדמות גלויה ותכופה. ואז הילד מגיע לעקומת הלמידה. ההתקדמות מואטת. הכישורים שמגיעים בקלות נרכשו; אלה שנותרו קשים יותר. הרמה הזו אינה סימן שהפעילות לא נכונה. זהו שלב התפתחותי נורמלי שכל לומד פוגע בו בכל תחום. מה שמשתבש כאן הוא שילדים מפרשים את הרמה ככישלון אישי. "אני לא משתפר" או "אני לא טוב כמו הילדים האחרים" - אלה נקראים כשיפוטים קבועים לגבי יכולת ולא משרות זמניות על עקומת למידה. ללא מבוגר שיודע לנקוב במה שקורה ולנסח זאת בהקשר, ילדים רבים בוחרים לצאת במקום לדחוף. התפקיד שלך בשבועות שש עד עשר הוא לא לספק נאומי מוטיבציה. זה כדי לעזור להם להבין מה הם חווים מבלי למזער את הקושי.חיבור מאמץ לתוצאה מבלי לפשט יתר על המידה
ילדים המאמינים שהישגים הם תוצר ישיר של מאמץ מתמשכים יותר בקושי מאשר ילדים המאמינים שהיכולת קבועה. זה נשמע כאילו זה צריך להיות פשוט ללמד, אבל זה קשה להטעות לדגמן היטב. הטעות שרוב ההורים עושים היא לשבח את היכולת המולדת: "אתה כל כך מוכשר בזה באופן טבעי". זה לא יעיל כי זה גורם לילד להרגיש שהביצועים שלו הם מעבר לשליטתו, וכשמגיע קושי, אין איפה לשים את זה. "אתה כל כך מוכשר באופן טבעי" הופך ל"אני מניח שאני לא מוכשר כמו שחשבתי". טוב יותר: לשבח מאמץ ספציפי ותהליך ספציפי. "נשארת בתרגיל הזה גם כשהיה מתסכל, והצורה שלך נעשית נקייה יותר" מייחס את ההתקדמות לבחירות של הילד, ולא לתכונות הקבועות שלו. הייחוס הזה הוא מה שגורם להתמדה להרגיש משמעותית.שימוש במטרות כפיגום, לא כקו סיום
אחד הכלים הכי מעשיים שהשתמשתי בהם: לעזור לילד להגדיר מטרה קטנה וספציפית לטווח הקרוב. לא "להשתפר בשחייה" אלא "לדפוק שלוש שניות בזמן ה-100 מטר שלי בארבעת השבועות הבאים". המטרה מספקת סיבה להופיע לחודש הבא שאינה תלויה בכך שהפעילות תהיה מרגשת ללא הרף. המטרה משמשת גם כקטע שיחה. לדבר על המטרה, לבדוק את ההתקדמות, להתאים אותה כשזה נהיה קל מדי או קשה מדי - זה שומר על הפעילות נוכחת במערכת היחסים בצורה שאינה רק לוגיסטית. לאחר ארבעה שבועות, חגגו את התוצאה ללא קשר למספר הספציפי. כדאי לחגוג את התרגול של עבודה לקראת מטרה והערכתה בכנות ללא תלות בתוצאה.יצירת קשרים בעולם האמיתי
לילדים שיכולים לראות מדוע משהו שהם לומדים חשוב יש יותר משאבים פנימיים למוטיבציה מאשר לילדים שאינם יכולים. לא הקשר המעורפל "זה יעזור לך בחיים" - הקשר הספציפי, האמיתי, הקרוב. לתוכנית העשרה במתמטיקה של בני: "השברים שלמדת השבוע הם מה שגורם לבישול לעבוד - בוא נעשה משהו שצריך אותם." לתוכנית המדעית של בתי: "למדת על מוליכות ביום שלישי - אתה רוצה לראות את זה במעגל בפנס הזה?" הקשרים הללו אינם משוכללים. לוקח להם חמש דקות. אבל הם מעבירים את הנושא ממשהו שקורה בתוכנית למשהו שיש לו מרקם אמיתי בעולם.על מה הייתי מדלגת
הייתי מדלגת על כלכלת השוחד. תגמול ילדים על נוכחות או מדדי ביצועים נוטה לערער את המוטיבציה הפנימית שאתה מנסה לבנות. המחקר על זה עקבי: התגמולים החיצוניים דוחקים את המוטיבציה הפנימית לאורך זמן. חגגו מאמץ וצמיחה, אבל אל תשלמו על כך. השורה התחתונה הכנה: מוטיבציה לאחר השיא למתחילים היא מיומנות, וכמו רוב המיומנויות, ניתן ללמד אותה. תפקידו של ההורה הוא לנקוב במה שקורה במישור, לחבר את המאמץ לתוצאה בצורה מדויקת ולהשאיר את הפעילות משמעותית ביום-יום. כלים שגורמים לתרגול בבית להרגיש כדאי: דוכן מוזיקה לילדים, סט אימון כדורגל לנוער, עזרי אימון לשחייה לילדים, ספר סקיצות לילדים ועפרונות, ו מטרת תרגול לילדים כולם תומכים בעבודה העצמאית שמתרחשת בין הפגישות. מוכנים לחנות? השווה מערכות יחסים ברחבי חנויות → 📚 או לגלוש מדריכי זוגיות והיכרויות במוצרים דיגיטליים →📢 גילוי שותפים: מאמר זה מכיל קישורי שותפים. אנו עשויים להרוויח עמלה קטנה ללא עלות נוספת עבורך כאשר תלחץ ותרכוש.
